החלטה 1533-12

העורר נעצר יחד עם שניים מחבריו בגין יידוי אבנים שביצעו לעבר ציר 60 (כביש חברון-ירושלים). בית משפט קמא בחן את עניינו של העורר ומצא כי קיימות הן ראיות לכאורה והן עילת מעצר ועל כן הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בערר שלפניי נטען כי המדובר בקטין בן 16, וקיימות בעיות בראיות לכאורה נגד העורר, באופן הפוגם במשקלן. בנוסף נטען כי המדובר במי שהוריו מוכנים להשגיח עליו באופן מלא, ועל כן יש מקום להורות על חלופת מעצר.

ראיות לכאורה

העורר וחבריו נעצרו בידי כוח של משמר הגבול. שוטרי מג"ב שהיו בג'יפ תיארו כיצד נסעו בציר 60 צפונה, והבחינו בעורר ובחבריו מיידים אבנים לעבר הג'יפ בו נסעו כמו גם לעבר רכבים אזרחיים שנסעו אף הם בכביש. עוד ציינו החיילים כי האבנים פגעו בג'יפ וגרמו לנזק פח - מיקום הפגיעות והנזק צולמו על ידי המשטרה. עוד ציינו כי המשיכו בנסיעה וביצעו פרסה כעבור זמן קצר תוך שהם חוזרים למקום. העורר וחבריו ניסו להימלט, אולם השוטרים תפסו שלושה מתוך הארבעה בהם הבחינו - ובכלל זה את העורר.

העורר עצמו הודה במיוחס לו, וגם שני חבריו הודו במיוחס להם וקשרו עצמם לביצוע העבירה במשותף. יש לומר כי העורר וחבריו הודו כי יידו כל אחד יותר מאבן אחת, וגם מעדויות החיילים עולה כי למעשה יידו מספר מטחי אבנים לעבר הכביש.

ב"כ העורר טענה כי לא הודע למשפחתו של העורר על מעצרו ועוד טענה כי העלתה טענות זוטא בערכאה הראשונה. דומני כי בכך לא די על מנת לטעון נגד המשקל המצטבר של כלל הראיות בתיק זה. אין המדובר במסכת ראייתית המבוססת על ראיה יחידה. תיק החקירה כולל מלבד הודאת העורר גם את עדויות שני שותפיו ובנוסף את עדויות השוטרים. הערך הראייתי המצטבר של כלל עדויות אלה מלמד באופן מובהק על קיומן של ראיות לכאורה בעלות פוטנציאל גבוה להביא להרשעתו של העורר.

משקיימות ראיות לכאורה, יש לבחון את קיומה של עילת מעצר.

עילת מעצר

עילת המעצר במקרה זה הינה ברורה. העורר וחבריו יצאו והגיעו במיוחד אל ציר 60, בו נוסעים כלי רכב רבים שחלקם המכריע הוא אזרחי ולא ממוגן. העורר וחבריו פעלו בחבורה, יידו מטחי אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש, וכאמור, פגעו בג'יפ צבאי שנסע במקום. נקודת חומרה מיוחדת מצויה בעובדה כי העורר וחבריו הגיעו למקום במיוחד. אין המדובר בנתיב המצוי בדרכם של העורר וחבריו לביתם או לבית הספר. אין ספק כי החבורה הגיע למקום בכוונת מכוון, מתוך מטרה ברורה לפגוע בכלי רכב שנסעו בכביש. יש בכך משום פוטנציאל מסוכנות ממשי ורב, ועילת המסוכנות כאן הינה מובהקת.

הסנגורית טענה כי בנסיבות מקרה זה מן הראוי לשקול חלופת מעצר. אין בידי להסכים לכך. אכן, העורר הינו בן 16. עם זאת, "קטינות אינה חסינות" (ע"פ 6393/07 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו). אמנם המדובר באירוע אחד, אולם נסיבותיו חמורות במיוחד. מי שהולך בחבורה ומתוך מאמץ מיוחד, תוך מחשבה מראש, לעבר ציר ראשי, בו נוסעים כלי רכב אזרחיים במטרה ליידות מטחי אבנים לעברם, מלמד על מסוכנות שלא ניתן לאיין בחלופת מעצר. העורר עצמו יידה שתי אבנים, וחבריו יידו אבנים נוספות. הליכה מתוך כוונה תחילה לעבר ציר ראשי בחבורה, מלמדת מראש על רצון לגרום לנזק, ועל פוטנציאל מסוכנות מיוחד. לפיכך, המסוכנות הנשקפת מהעורר הינה גבוהה, ואין מקום לחלופת מעצר.

אשר על כן, אין כל הצדקה לקבל את ערר ההגנה. הערר נדחה.

ניתנה היום, 2 באפריל 2012, י' בניסן התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה